נשים הן הסיבה האמיתית לחוסר השוויון המגדרי

סקרן אותי במיוחד נושא העיצוב והמוזיקה, דווקא יותר בהקשר התפיסתי של הנושא.

מה שהפתיע אותי בעיקר היה שגם בתחום הפרילאנס, שבו אנחנו מתמחרים באופן אישי את התעריף שלנו באופן דינמי פר פרויקט או שעת עבודה והערך הנוסף שאנחנו נותנים ללקוח בשירות שלנו, גם ב"שטח שלנו", כשהשליטה והבחירה בידיים שלנו- הפער המגדרי קיים (בצורה קיצונית ביותר בתור מוזיקאיות, אבל כמעצבות ובתחומי עבודה רבים נוספים הפער הוא הפרש ממוצע של חצי דולר הבדל). כלומר, אנחנו כנשים מייצרות את הפער.

זה בלתי נתפס בעיניי! בתור עצמאית שנתקלת על בסיס יומי בשאלות של תמחור, של ערך השירות שלי ושל זמן עבודה שמאוד קשה לתחום אותו בטווח של "חשיבה על קונספט ועיצוב בפועל" כי הוא כולל שיחות ייעוץ, שיחות קריאייטיב, מחקר שוק, מחקר קונספטואלי, ועוד מיליון אלמנטים נוספים, בסופו של דבר בתפיסה שלי כאישה (אדבר בשם עצמי במקום לייצג עכשיו את המין הנשי), אני "מעריכה" את עצמי פחות.

אז יש שאומרים להוסיף 20 אחוז לתמחור שלך מראש, אבל אלו רק עצות פרקטיות שהן חשובות אבל הן לא המהות. מעניין אותי באמת איך הפער הזה מוטמע בחשיבה שלנו כנשים עד לרמה שגם נשים שתופסות את עצמן כמקדמות שוויון מגדרי, בסופו של דבר מחוסר מודעות או כוונה משמרות את חוסר השוויון?

ואז אני מגיעה לבעיית הדיסקרטיות שידועה לכולנו והטרידה אותי כבר שנים. תמיד מצאתי את עצמי מתעניינת ומוכנה לשתף בצורה הדדית לגבי תנאי שכר או תמחור אישי, ונתקלתי בכל כך הרבה מחסומים ואפילו "מקלות בגלגלים", שעם השנים והניסיון התעסוקתי התחילו לצמצם גם את הפתיחות שלי בנושא. אבל השאלה היא למה?

אם חושבים על זה לעומק, היחידים שמרוויחים מכך שאין לנו מושג כמה חברי הצוות או הקולגות המקצועיות שלנו בתעשיה כזו או אחרת מרוויחים בחודש, הם "בעלי הבית" אם זה כשכירים, והלקוחות עצמם אם זה כעצמאים. למה? כי זה מאפשר להם למדר ולחסוך הוצאות, וכך גם אם מישהו מרוויח משכורת נאה מאוד, הם יכולים לקצץ במשכורת של אדם אחר בותק ויכולות ממוצעות דומות, כי אולי הוא לא מעריך את עצמו מספיק כדי לבקש יותר. הוא בטוח לא חושב לרגע שזה שלידו מרוויח כמה אלפי שקלים יותר על אותה עבודה. כנ"ל כעצמאים. שם בכלל הכל פתוח יותר למשא ומתן בכל רגע, וההיצע והביקוש מול יכולות השיווק שלנו יקבעו את המחיר.

הרי ידע הוא כוח, לא? כלומר ברגע שתהיה לנו תמונה ברורה יותר של שכר או תמחור בתנאים דומים, התחרות המקצועית בינינו תהיה בריאה יותר ועל סמך פרמטרים כמו כישרון, מקוריות, יעילות, מוסר עבודה וכו. מעבר לזה שכולנו כנראה נעריך את עצמנו הרבה יותר מראש, ולא נתפשר על מספרים רק כדי לקבל פירור מהארוחה. יש מקום לכולנו בשולחן, כל אחד בנישה משלו, בחוזקות מקצועיות ואישיות משלו, המשחק לא צריך להיות על בסיס מכירה פומבית של "מי הצליח להוציא יותר" שבו אף אחד לא באמת יודע בפועל מי קיבל יותר.

אז בואו נלך על זה ביחד כי הכי קשה לקפוץ למים ויותר קל לדבר על שינוי ולכתוב מאמרים.

אני מרוויחה בממוצע 150 ₪ לשעת עבודה כמעצבת גרפית. הטווח הפרויקטלי הרבה יותר רחב ודינמי וכמובן שיש לשני סוגי התמחור הרבה משתנים כמו תיעדוף, מכסת שעות, היכרות, דחיפות ועוד.

אז מה איתכם? שנהיה אמיצים ביחד? (כל אחד בתחומו, נשים וגברים)

אשמח לקרוא בתגובות או בפרטי

*בתמונה, הצצה מתוך פרויקט שעיצבתי ויצר שיח גדול בנושא

אולי בדיעבד המסר צריך להתחיל דווקא מ"למה אתן מפחדות מנשים"?

לצפיה בפרויקט המורחב >

https://www.xplace.com/.../NuritCohenGD.../portfolio/1019272