הנגלה והנסתר בפרשת ויגש

הנגלה והנסתר של פרשת וייגש

כתבה לילך צינגוקר

פרשת יוסף ואחיו נראית פשוטה למראית עיין אך לסקרנים שבנינו מחכה הפתעה נעימה ופרשנויות אשר פורשות בפנינו סיפור מורכב בעל עומק ומשמעות רבה. הסיפור אשר נפרש על ארבע-עשר פרקים ומכיל 449 פסוקים, מתאר יחסים תחרותיים ועוינים בין האחים ובעיקר בין יוסף והשאר (מלבד בנימין אשר הוא ויוסף בנים לאותה אם}. הסיפור מרמז לנו על העתיד של שנים עשר השבטים ועל הדרכים בהם ניתן לגשר כל מחלוקת שבין אדם וחברו. פרשנות מהקבלה ומרש"י מציעה שתיקון התיקונים לבני עמנו ובני אדם בכלל הוא ביטול האגואיזם והרצון לקבל לעצמי, שיהיה רצון לקבל על מנת להשפיע- "ואהבת לרעך כמוך".

שיא הסיפור הוא המפגש בין יוסף, שחי במצרים ונמצא בדרגה שניה למלך ואחיו שמחרו אותו לעבד, עשרים ושתיים שנה קודם לכן, לעוברי אורך. השיא של השיא ע"פ פרשנות של המדרש הוא המפגש בין יהודה ויוסף, האחד מלך השבטים והשני מלך על מצרים. אך אל נקדים את המאוחר שהרי המהפך בגורלו של יוסף משקף תכנית עליונה אשר מביאה פתרון לשניים עשר השבטים בשנות הבצורת, ומרמזת על הדרך בה יכלו עם ישראל להגיע לאחדות.

יוסף הצעיר הוא גאוותן המתנשא מעל אחיו בשל היחס האוהב של אביו וחלום אשר מנבא כי אחיו ישתחוו לו, הוא לא חוסך מאחיו את פרטי החלום וגאוותו מובילה להחלטתם למכרו, התלאות אותם עובר יוסף מעבדות למשנה למלך, מתקנים את גאוותו ומכנים אותו לאיחוד המשפחה. וכשהמנהיג מוכן להנהגה, מגיעים שאר ראשי השבטים לתיקונם ונראה שהבצורת אשר עליה חלם פרעה בחלום שפירש יוסף, הובאה על הארץ למטרה זו בלבד, האחים שנשלחו ע"י אביהם למצרים, המקום היחיד בו ניתן היה לרכוש דברי מאכל, מרגישים חסרי אונים. חוסר היכולת לשלוט בגורלם מביא את האחים להודות ולהתחרט על אשר עשו ליוסף.

את החרטה הם מרגישים רק לאחר שיוסף הצדיק, אשר נמצא בדרגה רמה מביא להם חמש סוגים של ייסורים כנגד חמש הייסורים שהם גרמו לו. הרב אלשיך אומר: "חישב יוסף יפה לגרום להם חמישה מיני צער ולא היה יכול לגרום להם טובה מרובה ". נרמז לנו פה שייסורים רבים באים אלינו רגעים לפני הגאולה, הקשיים היומיים של כל אחד ואחד והקשיים שלנו כעם בימים אלו, באים עלינו בכדי לאפשר לנו את התיקון הדרוש לפני גילוי האור.

שיא המפגש כפי שצוין קודם הוא ההתאמתות בין יהודה שהיה אחראי למכירת יוסף, ובין יוסף. הפרשה עצמה פותחת: "וייגש אליו יהודה ויאמר בי אדני, ידבר-נא עבדך דבר באזני אדנו, ואל ייחר אפף בעבדך", יש פרשנות רבה על רגעים אלו, המפגש שעשה רעש גדול בכל העולמות, אומר המדרש תנחומא: "המלאכים ירדו מן השמים כדי לשמוע איך מתווכחים שני האחים, אמרו המלאכים: נרד למטה ונראה שור וארי מתנגחים זה עם זה", שור וארי אלו הם יוסף ויהודה.

המדרש מפרט את גודל כוחם המתבטא עם כל שאגה ששאגו במפגש זה, כגון נפילת השיניים של שלוש מאות מגדולי מצרים שהיו שם,  ושמרוב פחד פנו פניהם לאחור "ופנו פניהם לאחור מהפחד שהרגישו", המדרשים מרמזים על פנימיות המעמד ודורש עיון עמוק. לבסוף יוסף נשבר "וייתן את קולו בבכי.... ויאמר יוסף אל אחיו אני יוסף, העוד אבי חי"   "ולא יכלו אחיו לענות אתו, כי נבהלו מפניו" 

יוסף רואה כי אחיו מתחרטים על שעשו והתיקון שלהם הושלם, הוא מפייס אותם ומצייד אותם בכל טוב ושולח אותם להביא את כל המשפחה, ופרעה מעניק להם אדמה בגושן בה מתיישבים שנים עשר השבטים.             נאמר כי הלקח שלנו מהסיפור הוא שכל הגלות והסבל של עם ישראל הוא בכדי לאחד אותנו לאהבת אחים מושלמת, אחדות זו תשמש דוגמא לכל העמים, אך ביטול האגו והפשטת העצמי, אינו דבר פשוט, נוסחה פשוטה אך קשה להשגה.

על כל אחד ואחת מאתנו לעשות את אשר ביכולתנו לתקן את עצמנו ולהביא את עמנו לאחדות, מעשה גורר מעשה  גם גלים גדולים מתחילים בגלים קטנים.