פרסום פרויקט
התחבר עם פייסבוק
התחבר עם LinkedIn
Entry statistics
0 צפיות
0 צפיות0 שבחים
0 שבחיםEntry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry content
Entry description
- "שושן צחור - סוזנה" - עזבו את שמלתי!
- מילים ומוסיקה: סוזנה גבריאל
פותחת בפניכם שערים לעולם הנסתר,
מגלה לכם את הסודות החבויים במעמקי נשמותיכם,
כמו רוח המדבר החודרת אל דיונות הזמן,
מראה לכם את היופי החבוי בכל נשימתכם.
כמו אור השחר המלטף את פני הים,
בין השקט שלפני הסערה והסערה שלפני השקט.
משחררת אתכם מכבלי הפחד מהמוות,
כמו ציפור שמשיבה לעצמה את חירותה,
פורשת כנפיים אל מרחבי האינסוף,
אך אתם, בעומדכם בפתח המסתורין,
שואלים אותי על הבגד העוטף את גופי,
כאילו תמצית האמת שוכנת בבד ולא בנשמה.
האם אינכם רואים?
האם עיניכם קהות מול האור?
אני מציעה לכם את פרי העץ שהשקיתי בדמעותיי,
כמו פרומתאוס שהביא את האש לאדם,
את תבואת הרוח שגדלה על אדמת ההתמסרות,
אך אתם מתמקדים רק בקליפתו,
כמו אדם המביט בקנקן ושוכח את היין שבו.
עיניכם עייפות ורואות את העולם דרך מסך של אשליות,
כאילו האמת עצמה נתפסת רק במראה של הבד,
אך דעו לכם, עיניכם הן מקולקלות.
עזבו את שמלתי!
היא אינה עבורכם,
היא נארגה למידותיי הדקות,
ואצילותן של קווי דמותי,
אינה משתווה לשום מידה אחרת.
היא דקה ושקופה כמשב רוח ראשון של אביב.
אך עיניכם עטופות בבדים כבדים,
כמו צעיפי חושך שמכבידים על הנשמה,
שום דבר שאומר לא יוכל להסירם,
כי עליכם לרצות לראות את האור בעצמכם,
להניח את העול ולהביט אל עבר האמת,
אל עבר הרוח שהיא מעבר לכל כיסוי,
כי רק שם תגלו את מהות החיים האמיתית.
הכוכבים מספרים את סיפורם בשקט השמיים,
הים קורא לנשמות שנפלו לחיקה של השכחה,
אבל כמה עצוב לראות אתכם,
מבקשים את השטחי והחולף,
כאשר לפניכם נפרס עולם מלא,
עמוק וחי, המחכה שתתעוררו אליו.
ואולי, אם הייתי מספרת לכם
על שמלתי הארוגה מחוטי חלומות,
על הצבעים שנשאו את זכרונות הבריאה,
הייתם מרפים מהחומר ומתחילים לשאול
על מהות החיים הנסתרת תחתיו.
אני חשה את הרטט של נשמתכם מתעוררת,
מבקשת את האמת שאני מעניקה לה,
העולם הזה, כמו שירו של האל,
להניח את הבגד בצד,
ולהביט בעיניים חדשות על האור שבתוככם,
תגלו שהעולם כולו הוא ספר פתוח,
מחכה שתקראו בו, מחכה שתפנימו את עומקו.
ובינתיים אפזר פנינים על שמלתי, במקום בפניהם של חזירים,
שבוחרים להישאר בתוך המבוך.
* כל הזכויות שמורות לסוזנה גבריאל #אהבה #זוגיות #מודעות #תקשור #רוחניות #התפתחותאישית #זוהר
- מילים ומוסיקה: סוזנה גבריאל
פותחת בפניכם שערים לעולם הנסתר,
מגלה לכם את הסודות החבויים במעמקי נשמותיכם,
כמו רוח המדבר החודרת אל דיונות הזמן,
מראה לכם את היופי החבוי בכל נשימתכם.
כמו אור השחר המלטף את פני הים,
בין השקט שלפני הסערה והסערה שלפני השקט.
משחררת אתכם מכבלי הפחד מהמוות,
כמו ציפור שמשיבה לעצמה את חירותה,
פורשת כנפיים אל מרחבי האינסוף,
אך אתם, בעומדכם בפתח המסתורין,
שואלים אותי על הבגד העוטף את גופי,
כאילו תמצית האמת שוכנת בבד ולא בנשמה.
האם אינכם רואים?
האם עיניכם קהות מול האור?
אני מציעה לכם את פרי העץ שהשקיתי בדמעותיי,
כמו פרומתאוס שהביא את האש לאדם,
את תבואת הרוח שגדלה על אדמת ההתמסרות,
אך אתם מתמקדים רק בקליפתו,
כמו אדם המביט בקנקן ושוכח את היין שבו.
עיניכם עייפות ורואות את העולם דרך מסך של אשליות,
כאילו האמת עצמה נתפסת רק במראה של הבד,
אך דעו לכם, עיניכם הן מקולקלות.
עזבו את שמלתי!
היא אינה עבורכם,
היא נארגה למידותיי הדקות,
ואצילותן של קווי דמותי,
אינה משתווה לשום מידה אחרת.
היא דקה ושקופה כמשב רוח ראשון של אביב.
אך עיניכם עטופות בבדים כבדים,
כמו צעיפי חושך שמכבידים על הנשמה,
שום דבר שאומר לא יוכל להסירם,
כי עליכם לרצות לראות את האור בעצמכם,
להניח את העול ולהביט אל עבר האמת,
אל עבר הרוח שהיא מעבר לכל כיסוי,
כי רק שם תגלו את מהות החיים האמיתית.
הכוכבים מספרים את סיפורם בשקט השמיים,
הים קורא לנשמות שנפלו לחיקה של השכחה,
אבל כמה עצוב לראות אתכם,
מבקשים את השטחי והחולף,
כאשר לפניכם נפרס עולם מלא,
עמוק וחי, המחכה שתתעוררו אליו.
ואולי, אם הייתי מספרת לכם
על שמלתי הארוגה מחוטי חלומות,
על הצבעים שנשאו את זכרונות הבריאה,
הייתם מרפים מהחומר ומתחילים לשאול
על מהות החיים הנסתרת תחתיו.
אני חשה את הרטט של נשמתכם מתעוררת,
מבקשת את האמת שאני מעניקה לה,
העולם הזה, כמו שירו של האל,
להניח את הבגד בצד,
ולהביט בעיניים חדשות על האור שבתוככם,
תגלו שהעולם כולו הוא ספר פתוח,
מחכה שתקראו בו, מחכה שתפנימו את עומקו.
ובינתיים אפזר פנינים על שמלתי, במקום בפניהם של חזירים,
שבוחרים להישאר בתוך המבוך.
* כל הזכויות שמורות לסוזנה גבריאל #אהבה #זוגיות #מודעות #תקשור #רוחניות #התפתחותאישית #זוהר
הוסף תגובה
0 תגובות
הוסף תגובה
0 תגובות
אנא
היכנס למערכת
כדי להגיב
